זה היה קיץ מסעיר עם הרבה חוויות והרבה תובנות.
העסיקה אותי כל הזמן המחשבה של חניכה לעומת לימוד. השתתפות אותנטית. האפשרות להיות בנוכחות וליצור לעומת לכוון ולהדריך מה ואיך, היא זו שיוצרת את כל ההבדל. לראות ידיים עובדות, להרגיש את הקצב ואת האהבה לדבר, מלמדת יותר מכל הדגמה. חניכה היא נוכחות היא נחת.
ליבדנו המון. צמר כבשים טבעי הוא החומר הכי רך , מתמסר ומשמח שיש ולא די ממנו. התחלנו לעבוד איתו בשיטה מסורתית של מים וסבון, אחרי ייבוד ציירנו עליו עם מחט ליבוד ולבסוף תפרנו לו לדים.
שיעור מבוא לטקסטיל אלקטרוני, e-textile, עולם חדש נפתח.
קשה לתמצת שבועות אינטנסיביים לכמה תמונות ומילים. אסכם בהיה כיף ומעשיר ובהודיה.
השאר תגובה